ביקר אצלך איש מקצוע? יש לך אחריות מפני נזקים

של מי האחריות הזו בכלל

בעלי נכס ואפילו שוכרים עלולים למצוא עצמם חייבים בתשלום פיצויים לאנשי מקצוע אשר ביקרו אצלם ונפגעו במהלך שהותם במקום. זה יכול להיות טכנאי שיפוצים שנפגע במהלך תיקון, שליח פיצה שהותקף על ידי הכלב, בן משפחה שנפל בעקבות ריצוף שבור, אורח במסיבה שהחליק על שמן ואפילו מסיג גבול שנכנס לשטח ללא רשות ונפצע.

הן בפקודת הנזיקין והן בשורה ארוכה של פסקי דין נקבע כי למחזיק במקרקעין (בעלים / שוכרים) קיימת אחריות בנזיקין כלפי מי שמבקר בשטחו. בפקודת הנזיקין מדובר כמובן על סעיפים 35 ו-36 לפקודה הקובעים באופן מפורש ש"החובה האמורה בסעיף 35 (עוולת הרשלנות) מוטלת כלפי כל אדם וכלפי בעל כל נכס".

חשוב בעניין זה להדגיש כי החובה בנזיקין כלפי מבקרים איננה מוחלטת. לא כל תאונה שהתרחשה בביתו של אדם מקימה מיד זכאות לפיצויים והזכות לפיצוי נבחנת בהתאם להוכחת רשלנות מצד בעל המקרקעין, או הפרתו את הוראות הדין (למשל, בנייה בניגוד לכללי הדין).

מהי רשלנות בעל מקרקעין? ובכן, הדוגמאות הן רבות. למשל, מפגע בטיחותי בלתי צפוי, ציוד לא תקין שניתן לאיש מקצוע (כמו סולם שבור לטכנאי) וכדומה.

ככל שהנזק נגרם כתוצאה מרשלנותו של בעל המקרקעין הנפגע יכול להגיש תביעה לפיצויים. בתביעה זו הנפגע צריך להוכיח את הנזק שנגרם לו ואת הקשר הסיבתי בינו לבין הפרת חובת הזהירות כלפיו מצד מחזיק הדירה.

האם ביטוח לאומי נושא באחריות לנזק שנגרם לבעל מקצוע?

שימו לב, במקרים שבהם הנפגע הוא גורם מקצועי שביצע עבודה בנכס, גם המוסד לביטוח לאומי נכנס לתמונה ונושא באחריות. זאת משום שהוא הגוף שאמור לפצות עובדים בגין נזקיהם בתאונות ופגיעות בעבודה. אולם, קבלת תגמולים מהביטוח הלאומי לא מייתרת את זכותו של הנפגע לתבוע פיצויים באפיק אזרחי כנגד בעל הנכס. בעיקר נוכח העובדה שהתשלומים מהביטוח הלאומי לא תמיד מכסים את מלוא נזקיו של הנפגע.

יחד עם זאת, חשוב כי יובהר, בעל המקצוע, אינו זכאי לפיצוי כפול, ומכל פיצוי שייפסק לו בתביעת נזיקין, ככל וייפסק, יוכל המזיק לקזז את התגמולים שקיבל מביטוח לאומי. אך, בכך לא סגי, כמחזיקי מקרקעין, ככל וביטוח לאומי ישא בתשלום גמלאות, הוא רשאי לפנות אליכם בתביעת "שיבוב", כמזיקים. כך, שבפועל, הינך חשופים למלוא הנזק שנגרם לבעל המקצוע.

בעניין זה יש להדגיש שכאשר מדובר על עובדים קבועים (כמו מטפלת, גנן או עוזרת בית), בעל הנכס הוא לא רק בעל המקרקעין אלא יכול להיות גם מעסיק בפועל. בכובעו כמעסיק הוא מחויב לשלם ל"עובדים" זכויות סוציאליות לרבות הפרשת כספים לביטוח לאומי. אולם, במקרה ואירע נזק ברשלנותו, הביטוח הלאומי לא יוכל להגיש נגדו "תביעת שיבוב" כאמור.

אחריות כלפי מסיגי גבול

אחריותו של בעל מקרקעין בנזיקין כוללת אפילו תאונה שנגרמה למסיג גבול שחדר לשטחו ללא רשות. למשל, אדם שנכנס ללא רשות לגינה של אדם פרטי ונפל בגין מפגע בטיחותי מסוכן. מדובר במצבים שכיחים למדי, הנובעים למשל בטעות בזיהוי כתובת, מבנה וכו'.

במקרים אלה, הזכות לפיצוי תלויה בכך שמסיג הגבול יוכיח בבית המשפט שהוא נכנס לשטח בתום לב ולא מתוך כוונה לעשות עוולה או לעבור עבירה. כמו כן, בית המשפט בוחן האם בעל הנכס נקט באמצעים סבירים בכדי למנוע מזרים להיכנס לשטחו (על ידי גדר, שער, שילוט וכדומה).

כיצד מתמודדים עם תביעות בגין אחריות בעל מקרקעין בנזיקין?

ההתמודדות עם תביעות נזיקין בגין תאונה בשטח פרטי ניתן לחלק לשני אפיקים – עם פוליסת ביטוח ובלעדיה. במצב הראשון, ללא פוליסת ביטוח, המכסה מפני אחריות כלפי צדדים שלישיים ואורחי מקרקעין, המענה לתביעה הוא משפטי גרידא. כלומר, בעל הבית הנתבע יידרש להוכיח בבית המשפט שהוא לא הפר כלפי הנפגע את עוולת הרשלנות ולא גרם לנזקים הנטענים.

האפיק השני הוא באמצעות ביטוח מקדים הנרכש כנגד סיטואציות מסוג זה. ביטוח הקרוי ביטוח צד ג' המהווה מענה אפקטיבי כנגד תביעות בגין תאונות בבית ובשטח פרטי. ביטוח צד ג' מעניק לבעל הנכס כיסוי ביטוחי כנגד נזקי גוף ורכוש שנגרמו לצדדים שלישיים בשל רשלנות מצדו כבעל המקרקעין. במידה שלבעל הדירה יש פוליסת ביטוח צד ג' בתוקף בקרות האירוע אזי התביעה תוגש כנגד חברת הביטוח שתהיה חייבת בפיצויים לנפגע. לא בכדי, בעלי דירות רבים המשכירים את נכסיהם לשוכרים מקפידים על רכישת ביטוח תכולה הכולל בתוכו גם ביטוח צד ג'.

Comments

comments

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *