פחם למנגל: מה חשוב לדעת
האם זה משנה באיזה פחם אני משתמש במנגל שלי? מה ההבדלים בין מוצרי פחם שונים וכיצד אדע מה מתאים לי? לקראת יום העצמאות, קבלו פוסט אורח לוהט ממקצוען אמיתי.
יובל לובנשטיין
במחשבה ראשונה מתבקש לשאול: למי זה בכלל משנה? פחם הוא פחם, תפקידו להישרף ומה זה חשוב הם הגיע מפה או משם, מה צבעו או צורתו. לא?
אז זהו, שזה לא בדיוק כך. למעשה, ישנם הבדלים לא קטנים בין מוצרי פחם עץ שונים, ויש להם גם גם השפעה על התוצאה הסופית.
בין המבינים, מקצועני המנגל, לכל אחד יש את סיבותיו להשתמש בפחם מסוג זה או אחר. אם יתמזל מזלכם להיקלע לדיון "אסטרטגי" בנושא, תקבלו את הרושם שאתם בחדר דיונים של איזו הנהלת קונצרן.
בדומה קצת לדיונים על פלאפל טוב או חומוסיה אהובה, גם פחם עץ איכותי למנגל הוא מהדברים שיש מי שמוכן לנסוע בשבילם יום שלם.
אבל רגע, מה זה בעצם המוצר הזה, מאין הוא מגיע ואיך מכינים אותו?
פחם עץ: מה חשוב לדעת
נתחיל בזה: פחם עץ והפחם בו משתמשים להפקת אנרגיה, הם מוצרים בעלי דמיון קל בשם ואולי גם בצבע, אך הם מוצרים שונים לחלוטין.
פחם הוא חומר מוצק בצבע חום-שחור, אשר נוצר בטבע במשך מיליוני שנים מצמחים ואו עצים אשר התקשו והפכו כמו אבן – קרי התאבנו.
פחם עץ נוצר מעץ אשר תהליך בעירתו טרם הושלם, כלומר הוא נשרף באופן חלקי בלבד, בדרך כלל בטמפרטורות גבוהות, בסביבה חסרת חמצן.
פחם העץ מופיע גם כמוצר מעובד (כלומר יוצא ממפעל יצור, בגודל ובצורה אחידה) שנקרא גם בשם פחם דחוס, או פחם עץ מעובד. זהו מוצר תעשייתי לכל דבר, שרכיביו הם חומרי בעירה כמו נסורת, שבבי עץ ואפילו קליפות של גרעיני חמניות. הרכיבים מעורבבים יחד ומלוכדים בסוג של דבק ש"מחזיק אותם".
מהשטחים ומדרום אמריקה
מוצרי פחם העץ שנמכרים בישראל מגיעים מכמה מקורות עיקריים: סחורה מקומית, בדרך-כלל כזו שמיוצרת באזור המשולש או בגדה; פחם עץ מהדרים שמיובא ממצרים; ופחם מדרום אמריקה.
עכשיו אתם בטח שואלים את עצמכם: דרום אמריקה? האם זה לא קצת רחוק? ובכן, כן, והדבר גם מייקר מאד את עלות המשלוח, שמתומחר לפי נפח (שלא כמו באוויר שם התשלום הוא בעיקר על בסיס של משקל).
הסיבה שפחם עץ מגיע לישראל מדרום אמריקה, מעבר לעובדה שהעץ שם הוא איכותי וצפוף בגלל תנאי אקלים מתאימים, היא שהפחם פשוט "תופס טרמפ" על סיפונן של האוניות שמביאות את הבשר הקפוא לישראל.
אכן שילוב מעניין, בשר ופחמים ומה שחסר נמצא בארץ ובשפע – מנפנפים ואכלנים.
פחם: על טעם ועל ריח
כאמור כל מנגליסט וההעדפות שלו, שיכולות להיות קשורות לקלות ונוחות השימוש, דרך הריח והארומה של כל סוג עץ או אפילו של פחם מחברה ספציפית.
ליצירת ריח וארומה ניתן להשתמש בצמחי תבלין כמו רוזמרין, דפנה ואחרים, אותם יש להרטיב במים ולהניח על הגחלים. את כל זאת מומלץ לעשות לפני הנחת הבשרים על הרשת.
בפחם העץ הדחוס, שמגיע בעיקר מבלגיה או ארה"ב, יש כאמור חומר שתפקידו "להדביק" את הרכיבים השונים. מומלץ לא להניח את הבשרים לפני שמבעירים אותו במשך זמן מה עד שמתקבלת שכבת אפר על גבי חלקו החיצוני.
בתיאבון!
יובל לובנשטיין, משמש יועץ אסטרטגי ושיווקי לחברות בתחום מוצרי הצריכה. שימש גם כסמנכ"ל סחר ויבוא של רשת הום סנטר, ממקימי ענף העשה זאת בעצמך בישראל.
עוד על המחבר ב-Google+
שלום לך, קודם כל תודות על כל המידע… רציתי לדעת מה דעתך על הפחמים אקולוגיים שיש כיום?? הם טובים? והאם הם יכולים להשפיע על הטעם של הבשר על הגריל? העניין הוא שהשנה החלטתי לנסות להיות יותר טובה גם לגוף וגם לסביבה (בגלל זה החלטתי על פחמים אקולוגיים, עוף של טבע עוף-שאין בו אנטיביוטיקה, כלים חד פעמיים מתכלים והרעיונות עוד זורמים..)השאלה היא האם זה יעלה לי במחיר הטעם? הפחמים יכולים לפגום לנו באוכל באיזושהי דרך?