הכלים החד-פעמיים שכולנו נרצה בבית

אז איך תארחו הפעם – עם כלים רגילים שצריך לשטוף אחר-כך במשך שעות או עם חד-פעמיים מכוערים שהורסים את הסביבה? קו מוצרים חדש שמגיע לארץ מאפשר ליהנות מהטוב שכל העולמות, והכי טוב: הם ממש זולים.

כלים חד-פעמיים הם לא רק פתרון מצויין לעצלות – הם גם מתאימים מאד לאירוח של הרבה אנשים אותם אתם רוצים להאכיל. היום ישנם אפילו כלים חד-פעמיים שלא יגרמו לכם להיראות כמו מפעילים של בית תמחוי.

בכל אופן, בדרך-כלל מדובר במוצרים אנטי-סביבתיים בעליל. המון פלסטיק, קלקר ודרעק דומה.

המוצרים החדשים שמופיעים בתמונות משמאל מאפשרים לכם ליהנות מכל העולמות – הם חד-פעמיים, הם יפים, והם מתכלים לחלוטין.

מדובר בקו מוצרים חדש של חברת EatWare שמשווק בארץ על-ידי חברת מיטב. אלו כלי אוכל חד פעמיים מתכלים מסיבי במבוק, עמידים לנוזלים ולחום של עד 200 מעלות, מתאימים להקפאה ולשימוש במיקרוגל.

הקו כולל: צלחות במגוון גדלים, מרקיות, מגשים, מרובעים, מלבניים ועגולים, גביעים לרטבים ואפילו "לאנצ'בוקס" (איך אומרים לאנצ'בוקס בעברית?).

ומה שהכי טוב: בניגוד למקובל, הפעם לא ישדדו אותנו בתמורה לזכות לא לחרב את הסביבה. המחירים יהיו עממיים, דומים או זולים יותר מכלים חד פעמיים רגילים (!). לדוגמא: 7.5 ש"ח ל-25 צלחות קטנות, 14.5 ש"ח ל-25 יחידות לאנצ' בוקס, 19.5 ש"ח ל-25 מגשים מלבניים וכו'.

מיטב תציג את קו המוצרים החדש בתערוכת Hotex שתתקיים בגני התערוכה בתל-אביב החל מ-24 לנובמבר, ואז גם יתחיל השיווק.

"לאנצ'בוקס" מתכלה מסיבי במבוק
כלים מתכלים לרטבים
תבנית אפייה חד-פעמית מסיבי במבוק מתכלים

הערה: כפי שהעיר עירא וחיזק דרור בתגובות, עצם הידידותיות לסביבה של המוצר היא עניין שאפשר להתווכח עליו, בהנחה שהמוצר הזה מיובא והאלטרנטיבות מיוצרות כאן. ננסה לבדוק ולעדכן.

Comments

comments

5 comments

  • מצטער, אבל מוצר שמיובא מחו"ל אינו ירוק בעיני, כי "עקבות הפחמן" שלו קופצות ברגע שמטיסים או משיטים אותו ממקום אחר, ושום חכם לא הועיל בתקנתו זו. אידאלית, שייצרו אותם ברשיון בארץ מחומרים מקומיים, עד אז לקרוא לזה ירוק זה greenwash והונאה…

  • לפי מקור עלום שעל פיו כתבו הערך לויקיפדיה, רחצת כלים מהווה 12 אחוז מצריכת המשק הביתי, כלומר כ6% מצריכת המים הכללית הישירה במשק. הנתון הזה כולל לא רק שטיפת כלים אלא גם שטיפת סירים וכו', וגם אפשר להוריד אותו בצורה ניכרת על ידי שימוש במים אפורים משיטיפת הכלים, או שטיפה זהירה.

    גם התפרקות הכלים אינה מובנת מאליה בגלל שהדבר דורש שיתוף שלהם בקומופוסט , אחרת אין פירוק.

    מצד שני , עירא צודק וצריך ל, לגדל את הבמבוק, לייצר את הכלים ולבייא אותם לארץ (גידול מקומי מאסיבי של במבוק בישראל הוא לא מאוד סביר לדעתי הלא מאוד משכילה בנושא). כל זה דורש אנרגיה (וגם משפיע על טביעת הרגל המימית של ישראל – כלומר על צריכת המים הכוללת שלנו , כולל הסתמכות על מים מחו"ל).

    ככה שלא הייתי ממהר להחליף את הצלחות שלי בחד פעמיות, אם כי נראה שיש יתרון משמעותי במקרים שחד פעמי הוא האפשרות היחידה.

  • עירא, תודה על ההערה.
    דרור, תודה על התגובה המפורטת.
    זה בהחלט שווה בירור נוסף ובינתיים אוסיף הערה בתוך הפוסט.

  • עוד נקודות למחשבה (כלומר, דברים שכדאי לבדוק):
    * האם כלי פלסטיק חד פעמיים שמשווקים היום בישראל מיוצרים כאן או בסין?
    * מהם היחס בין הנזק הסביבתי שכרוך בשילוח באמצעות אוניה לעומת ייצור פלסטיק. אני חושב שמוצרים זולים כל כך לא מביאים במטוסים ובכל זאת יש הבדל עצום בין מטוס לאוניה.

  • מאוד משמח לגלות כלים חד פעמיים מסיבי במבוק בארץ. ועוד כאלה מעוצבים…
    קודם כל כיון שהם תחליף מאוד אקולוגי לכלים החד פעמיים מהפלסטיק ושנית מכיון שהם מבמבוק.
    הבמבוק משמש כיום כתחליף לעץ באלפי מוצרים תעשיתיים כגון: פורניר, פרקטים ודיקטים. הוא צומח מאוד מהר ולא נדרשת שתילה חוזרת לאחר הכריתה. לכן הוא מציל את היערות עצים, או לפחות מאט את הכחדתם.
    גידול במבוק בארץ הוא אפשרי וכלכלי. עדין אין חקלאים אמיצים שיעשו את זה ביג-טיים. אבל זה בדרך.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *